החלטה בתיק סע"ש 1333-09-12

1.         לפני בקשת המבקש, שהינו התובע בתביעה זו, לגילוי המסמכים הבאים:

א.         תלושי שכר של התובע בגין לחודשים: 4/2008, 6-9/2008, 11/2008-2/2009, 4/2009, 6-7/2009, 1-2/2010, 4/2010-2/2011 ו-5/2011.

ב.         דו"חות נוכחות של המבקש במשך כל תקופת העסקתו, או לפחות מחודש ינואר 2009.

ג.          הסכם ההעסקה של המבקש.        

ד.         הסכם הענקת שירותי שמירה/אבטחה בין הנתבעת לבין חברת טבע למפעליה בהר החוצבים בירושלים מחודש 4/2008-5/2011.  

2.         המבקש טוען כי ההסכם המפורט בסעיף ד' לעיל הינו בגדר חוזה לטובת צד ג', וככל שכולל הוא פרטים לגבי תנאי העסקה של עובדי המשיבה, מדובר בכוונה להקנות זכות למבקש, במיוחד לעניין גובה שכרו. מוסיף המבקש כי חברת טבע הינה חברה ציבורית ולכן אין מדובר בהסכם סודי, אלא במידע שאמור להיות פתוח לציבור, ואם ייטען כי ההסכם כולל חלקים סודיים, ניתן להציג את המסמכים תוך הסתרת החלק הסודי. המבקש מבקש לתקן את כתב תביעתו לאחר קבלת המסמכים.

3.         מנגד טוענת המשיבה כי גילויי ההסכם עם חברת טבע יפגע בזכותה לשמור על סודותיה המסחריים, שאינם רלבנטיים לתביעה זו, וכי ההסכם עם חברת טבע נוגע למערכת היחסים בין המשיבה לחברת טבע, ואינו רלבנטי כלל למערכת היחסים שבין התובע לנתבעת.  עוד ציינה המשיבה כי העבירה לתובע את המסמכים האחרים שביקש, לרבות דו"חות הנוכחות והסכם העסקתו.

4.         משהועברו למבקש המסמכים המפורטים בסעיפים 1א-ג לעיל, נותרה לדיון רק השאלה האם על המשיבה לגלות למבקש את ההסכם להענקת שירותי שמירה/אבטחה בין המשיבה לבין חברת טבע במפעליה בהר החוצבים בירושלים  לחודשים 4/2008-5/2011 (להלן - ההסכם).  

 5.        תקנה 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב - 1992, מסדירה את הליך הגילוי והעיון במסמכים, ומטרתה לאפשר דיון הוגן בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים, וזו לשונה:

"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

נקודת המוצא בהליך גילוי מסמכים הינו כי יש להתיר "גילוי מרבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלבנטי למחלוקת" (בג"צ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז, ניתן ביום 14.5.08; ע"ע (ארצי) 482/05 שלומי משיח - בנק לאומי לישראל בע"מ, ניתן ביום 22.12.05).

6.         בנושא הקניית זכות תביעה לנוכח קיומו של הסכם התקשרות בין מעביד לגוף ציבורי, עמד הנשיא אדלר בע"ע 1503/02 עפר יחיאלי-חב' השמירה בע"מ (2004):

"...לדידי, עובד בענף השמירה, שמעסיקו התקשר בהסכם עם גוף ציבורי לאספקת שירותי שמירה, ובהסכם מצויה תניה לפיה ישולם לעובדים שכר מסוים - אי תשלומו של אותו השכר יכול שיוליד לעובד עילת תביעה, בהסתמך, בין היתר, על עקרון תום הלב החולש על יחסי העבודה בין הצדדים, במיוחד אם המעסיק שלשל את הסכומים האמורים, או חלקם, לכיסו. דא - עקא, שבפרשה שלפנינו לא השכיל המערער להוכיח קיומם של הסכמים כאמור..."

            המבקש מבקש לגלות את ההסכם משום שלטענתו יש לראות בו הסכם לטובת צד ג', המחייב את המשיבה לתנאי ההעסקה המפורטים בו. על כן מכוח ההסכם קמה לו עילת תביעה. משמע שההסכם רלבנטי למחלוקת השנויה בין הצדדים בענייננו.

לפיכך, יש להיעתר לבקשה ולהורות למשיבה לגלות את הסכם שנחתם בין המשיבה לבין חברת טבע. אם מצויים בהסכם סעיפים שהינם בגדר סודות מסחריים, ואינם נוגעים לתנאי העסקתם של העובדים, ניתן להשחיר סעיפים אלה.

סוף דבר -

הבקשה מתקבלת.  המשיבה תמציא את ההסכם לב"כ מבקש תוך 15 יום.

            בקשה לתיקון כתב התביעה תוגש תוך 15 יום מיום שיומצא ההסכם לב"כ התובע, אם ימצא התובע לנכון לעשות כן.

            אין צו להוצאות.